אף פעם לא ארד

אין כוח כבידה שיחזיק אותי למטה אני משייטת בין עננים ותקרה נוגסת טיח וכוכבים פניני ציפורים מלטפות את המקום בו היה צווארי ולחות השמיים נוגעת בלחות העור. במעלה הקיר מצייץ אלי כתם רטיבות קטן מהחורף שעבר וקור עכביש מטייל על זרועותיי בתי שחיי רטובים אף פעם לא ארד.